"דיוואני", איציק בדש,
טקסט תערוכה: עמרי הרצוג
אמו וסבתו של איציק בדש רוחצות את גופו העירום עם סינטבון; מקרצפות את בשרו ומברכות אותו. באחת התמונות בתערוכה "דיוואני", מתמקדת המצלמה בתקריב כפות ידיהן הלשות, דשות ומקרצפות את הבשר החשוף, ובפניו של בדש, שבאותו הרגע נמזגת בהן הבעה של דריכות וציפייה. בדש מביט במצלמה בתחינה אילמת לייצר בעבורו סיפור שאינו יכול להיות מובע במילים; להשעות את המסתורין המבוים של הטקסט ולחבר מחדש בין הניגודים שמפעילים אותו: הניגוד שבין בריאות וחולי, מילים וגוף, סוד וחשיפה, חטא וכפרה.
קרא עוד
"דיוואני",
איציק בדש, אוצרת: טל בן צבי
"דיוואני" היא תערוכה יחיד ראשונה לאמן איציק בדש. משמעותה של המילה "דיוואן" בערבית היא קובץ שירים וגם סלון אירוח, שני מושגים שיוצרים ביחד את המרחב הפומבי שבו מתקיים האירוע התרבותי-דתי. בנוסף, נעשה שימוש במילה "דיוואן" כדי לכנות את אוספי השירה, הפיוט והקינה של משוררי יהדות ספרד. בתוך מרחב תרבותי זה בוחר איציק בדש לקיים טקס מעבר, שבו הוא חושף את היותו נשא איידס, כחלק מזהותו כיוצר, יהודי, ישראלי ומזרחי, הנע בין השפה העברית והשפה הערבית-לובית הזכורה לו מילדותו בנתניה.
קרא עוד
"יא דיוואני", דקלה
(לחץ כאן כדי לשמוע)
מוזיקה מאת דקלה, מנגינת פתיחה: דקלה, עדי רז, רן בגנו
שיר הנושא "יא דיוואני", לחן: דקלה, הרמוניה: דקלה ועדי דגן, טקסט: דקלה, תרגום: אניסה אשקר
נגנים - רן בגנו: אקורדיון, פסנתר ותיכנותיים, צ'ארלי סבח: גיטרות, עוד, חליל, אלי שם טוב: כינורות
עיבוד והפקה: רן בגנו, יעוץ אמנותי: דקלה, הוקלט ובושל באולפני רן בגנו.
|
|
